את יעל יעקבי, מנהלת קבוצת הפייסבוק הגדולה בישראל "מכורי איפור אנונימיים" אני מכירה כבר מעל לעשור. בראשית ימי הבלוגינג שלי, היא הייתה בין הדמויות הראשונות שהכרתי כאן ושמרנו על קשר לאורך כל השנים שחלפו מאז. אמנם יצא לנו להיפגש לא מעט באירועים הקשורים לביוטי, אבל עיקר החברות שלנו היא וירטואלית.
הודות לכנות האופיינית לה, שאותה היא חלקה לאחרונה גם בפוסט אורח מיוחד, אני מרגישה שליוויתי את יעל בכל מיני תחנות בחיים בשנים האחרונים: שמחתי איתה כשהיא אימצה בעלי חיים חדשים ובכל הפעילות שלה למען בעלי חיים, כאבתי איתה כשהיא חוותה פרידות כואבות מהן. ראיתי איך הבת שלה, בלולה, הופכת מילדונת קטנה לבחורה מדהימה וגם עקבתי אחר ההתפתחות המקצועית של יעל שהייתה לא פחות מרתקת.
מה שתמיד אהבתי ביעל זה שהיא לא מתאימה לשום תבנית קלאסית שמנסים לשייך אותה: לא באופן מקצועי, לא ברמה האישית, לא מבחינת הלוק והסטייל שלה. תמיד היא בועטת במוסכמות ואם נראה שמצליחים לקטלג אותה לקטגוריה מסוימת: היא עושה משהו לא צפוי שגורם לנו להבין שקטגוריות כאלה פשוט אינן נועדו לה, כי היא יעל יעקבי – אישה, אמא ואשת מקצוע בפני עצמה.
על אף שהיא לא מגדירה את עצמה כיזמית ונרתעת מלייבלים כאלה, אין ספק שיש לה תכונה חשובה מאוד שיש לכל יזמית באשר היא: היכולת לזהות הזדמנויות ולהציע מענה לבעיות. את קבוצת האיפור שלה, "מכורי איפור אנונימיים" הכוללת כיום 120,000 חברות וחברים, היא מנהלת מזה שנים ולפני ארבע שנים כשזיהתה את הפוטנציאל העסקי בה – החליטה להתמסר אליה לחלוטין לצד הרצאות בנושאי דיגיטל בתחום האיפור.
יעל עברה דרך ארוכה מאז ימיה כמאפרת הפקות, דרך מאפרת כלות ועד לנקודה שבה היא נמצאת כיום. יש לה יכולת מעולה לזהות מתי תחום מסוים מיצה את עצמו עבורה והגיע הזמן לעבור לדבר הבא – עוד חוש שהוא כנראה הכרחי למי שרוצה להצליח בתעשייה הזו. כשהבחינה שהקבוצה מאבדת מהדנ"א שלה לטובת מודעות דרושים שהחלו להציף אותה, היא הבינה שנחוץ לה פתרון אחר.
מתוך הרצון לפתור את הבעיה הזו היא יצרה את אינדקס נותני השירות בתחום הביוטי, שם אנשי מקצוע יכולים למצוא עבודות. הלוח הזה הוא מיקרו-קוסמוס בפני עצמו ויעקבי מתייחסת אליו כתת קבוצה לכל דבר שמצריכה ממנה משאבי ניהול, קריאייטיב והנעה לפעולה בדומה לקבוצה עצמה. עם ניקוי מודעות הדרושים, הקבוצה חזרה להיות הפלטפורמה שבה משתפים עבודות ומתייעצים בענייני ביוטי, כפי שנועדה להיות מלכתחילה.
ביץ' או אישה יעילה?
יעקבי מודעת היטב לכך שתדמית של "ביץ'" דבקה בה לאורך השנים, בעיקר בגלל העובדה שאת הקבוצה שלה היא מנהלת ביעילות וביד רמה. היא לא מתנצלת ולא מספקת הסברים מיותרים כשהיא נתקלת בהתנהגויות שלא תואמות את התקנון או את רוח הקבוצה, מה שמעורר לא פעם חוסר שביעות רצון בקרב משתתפים שהתנהלות כזו היא אינה לרוחם.
התווית שמדביקים לאישה יעילה שעומדת על שלה היא כמעט תמיד "ביץ'", תווית שיעל כבר מזמן לא מתרגשת ממנה. לטענתה היא נתקלת בתפיסה הזו כלפיה גם בחיים הרומנטיים (יעל גרושה מזה מספר שנים) והיא מתייחסת לזה כמסננת. לי אישית בכל זאת חורה התווית הזו כי אני מרגישה שמצופה מנשים, לא משנה באיזו עמדה ובאיזה תפקיד הן נמצאות, תמיד להיות מכילות ומלאות הבנה. לכן, כשנתקלים במישהי כמו יעל שמנווטת את הדרך שלה בצורה יעילה, היא אוטומטית הופכת לביץ'.
את יעל לעומת זאת מטרידות כל מיני תופעות ומונחים אחרים: היא חושבת שה- Buzz word "קהילה" היא לחלוטין המילה הכי שחוקה בלקסיקון של אנשי דיגיטל "אני לא מנהלת קהילה, אני מנהלת קבוצה גדולה מאוד של אנשי מקצוע וחובבי איפור". היא סולדת מהביטוי "גירל בוס" ומכל הקונספט של העצמה נשית לשם העצמה נשית. הסכמנו שפרגון זו תופעה שיש לה דרישה וציפייה בעיקר בקרב נשים וזה עלול להשאיר מעט מאוד מקום לחשיבה ביקורתית.
גילנות בסושיאל מדיה
אחת הסיבות שבגללן יעל הבינה לפני כמה שנים שהיא צריכה לחשב מסלול מחדש בתחום האיפור היא משום שחשבה על העתיד שלה והאם היא רואה את עצמה מיטלטלת עם מזוודות איפור כבדות ממקום למקום. יעל מודה שהתהיות האלה קיימות גם עכשיו, בעולם הסושיאל מדיה, על רקע הגילנות הקיימת בתחום כלפי נשים החל מגיל מסוים: "האופן שבו מקטלגים אותנו היא פשוט לא פיירית. אני אדם טכנולוגי ואני יכולה לקלוט בצורה מאוד מהירה את המהות של רשת חברתית חדשה כדי לייצר עבורה תוכן. אומרים למשל שטיק טוק זה לצעירים, אבל ברמה הטכנית אין שם שום דבר מורכב שיימנע ממני להשתמש בה. אני לא רואה כמעט שום סרטוני איפור בארץ שיוצרות נשים בעלות עור בוגר יותר כי כשאישה בוגרת יותר יוצרת סרטוני איפור, יש הרמת גבה כלפיה".
לא ניתן להכחיש שבמונחים של אינטסגרם, יעקבי היא סוג של עוף מוזר: היא לא מתכתבת עם הסטנדרט של בחורות ענוגות הלבושות בבגדים ניטראליים, שולחות מבט מצועף למצלמה עם טקסט קצרצר שכולו הפי הפי ג'וי ג'וי. האנטיגוניזם שיש לה כלפי הרשת הזו גרם לה להפסיק לשחק לפי כללי המשחק וכיום היא מנהלת את האינסטגרם שלה בקצב שלה ובסטייל שלה – ואכן, היום הסטוריז של יעל הם הדבר הכי אמיתי וכובש שיש ברשת הזו לדעתי.
גם הבית של יעל, אותו היא חולקת עם בלולה בת ה-12 וטייסון כלב הבוקסר שאימצו לאחרונה – רחוק מלהתאים לתבניות סטנדרטיות: אוספים, צבעים, דמויות קיטש ופופ מקשטים את כולו, בית שמח ומלא אישיות שניכר שחיים בו אנשים אמיתיים. קשה להתעלם מהעובדה שגם בלולה (ליה בשמה הרשמי, אבל אני מכירה אותה כבר שנים כבלולה) אימצה את האהבה של אמא שלה לצבעים ונראה שהיא הולכת בדרכה. היא אגב, מאוד מתגאה בעיסוק של אמא שלה ובקריירה שלה.
את עמדת האיפור המתוקתקת של יעל, שבה היא מתאפרת וגם יוצרת תוכן – היא הראתה לי בגאווה והבטיחה שכל מה שאני רואה כאן הוא בתוקף ושמיש. סירבתי לגעת בפלטות של נטשה דנונה שהן האהובות עליה מכל כדי לא להוסיף לעצמי מוצרים לא נחוצים לווישליסט שלי, אבל אני לוקחת את המילה שלה כשהיא מספרת שזה הדבר הכי טוב שנתקלה בו.
אחד הדברים שהכי מאפיינים את יעל מבחינתי הוא חוש הסטייל שלה, שהוא באופן לא ממש מפתיע, גדול מהחיים בדיוק כמוה: צבעים, פטרנים, פיסים. אין דבר כזה "יותר מדי" עבור יעל ואני מתה על זה.
גם כאן יעל אוחזת בדיעה שכל אחת צריכה לעשות מה שעושה לה טוב בלי קשר לגיל וכשמביטים במלתחה שלה זה לגמרי עושה חשק להעיז יותר. את הבגדים שלה היא קונה אצל לארה רוסנובסקי המעצבת החביבה עליה בארץ, באתר Dolls Kill ובחנות "המרתף" שם היא מוצאת מציאות יד שניה של בגדי מעצבים כמו גוצ'י, מיו מיו ופראדה – בתי האופנה החביבים עליה.
כל פעם שחשבתי שהגענו כבר לשיא, גיליתי שליעל יש עוד ועוד אוספים שהם לא פחות ממרהיבים: שרשראות פלסטיק צבעוניות, תכשיטים שקיבלה מירושה מאמא שלה, משקפי שמש, יו ניים איט. כנערה יעל הושפעה מאוד מהסגנון הגותי ונראה שהסטייל האדג'י הזה דבק בה עד היום. כפי שניתן לראות גם טייסון מתרשם.
תודה מיוחדת ליעל על כך שפתחה בפנינו את הבית שלה. ממליצה לכן בחום לעקוב אחר הקבוצה של יעל כאן ואחר האינסטגרם של יעל כאן.