אז הפסקתי גלולות – ומה עכשיו? (פוסט המשך!)

אני מודה, לא ציפיתי להשפעה שחולל פוסט הפסקת הגלולות שלי. אמנם ידעתי שזה נושא שלא מדברים עליו מספיק ומצד שני, חשתי שהוא כל כך יומיומי ושגרתי – שבוודאי לא יהיה כאן פתח לשיח עמוק במיוחד. ציפיתי לתגובות פה ושם, אנונימיות בעיקר ושמחתי לגלות כמה נשים פירטו בשמן המלא את החוויות שלהן עם גלולות לטובה ולרעה, מה שהפך את החלק של התגובות לעולם בפני עצמו שאפשר לשקוע לתוכו בקריאה מרתקת ובעיקר עזר לבטל את קשר השתיקה סביב הנושא.
אחת השאלות שעלו לאור ההחלטה שלי להפסיק גלולות ולאור מחשבה דומה שיש לכן היא "מה עכשיו בעצם?" ואכן, הפוסט הקודם לא עסק בתשובות לשאלה הזו. הרגשתי שיהיה זה בעייתי לא לכתוב פוסט המשך כי השאלה באיזה אמצעי מניעה לבחור חשובה לא פחות מאשר מאיזה מהם כדאי לי לדלג. היות ואני לא גורם מקצועי ורק לאחרונה הבנתי כמה פערים יש לי להשלים בנושא, החלטתי לפנות לאשת מקצוע בנושא.

הניסיון שלי עם אמצעי מניעה

עוד לפני שאכיר לכן את רונית שתתארח בפוסט, אני רוצה לספר גם כאן את מה שסיפרתי לחלקכן בתגובות: אמצעי המניעה המועדף עליי לאחר ההפסקה מגלולות – קונדומים! אני יודעת שזה לא אמצעי מניעה פופולארי במיוחד על גברים ולעתים גם על נשים – ואני יודעת שהוא לא מאוד מקובל במערכות יחסים ארוכות טווח אבל בנקודה הזו בחיי אני לא רואה צורך לפנות לאמצעי מניעה אחר היות ולי ולבן הזוג שלי אין שום רתיעה מהשימוש בהם.
כדי לדון על אופציות נוספות, אשמח להכיר לכן את רונית בנך, מחנכת למיניות בריאה. רונית מעבירה הרצאות בנושא מין בטוח בבתי ספר מטעם מרפאת לוינסקי של משרד הבריאות מנחה בסדנאות למתבגרים ומתבגרות מטעם המיזם "מידע אמין על מין", ומתנדבת ב"דלת פתוחה". פניתי לרונית משום שאני מרגישה שמאז שנחשפתי לראשונה בתור נערה לחינוך מיני, לא פגשתי שוב בשיח על הנושא במיינסטרים, בצורה שמדברת את השפה שלי, מאז שהפכתי לאישה בוגרת.

על סוגים שונים של אמצעי מניעה

+ גלולות: "גלולות הן אמצעי המניעה הכי פופולרי, מקובל וגם בטוח, אם משתמשים בו נכון. יחד עם זאת, גלולות לא מתאימות לכולן, אם בגלל סיבות בריאותיות: היסטוריה משפחתית של קרישיות דם, היסטוריה של סרטן שד במשפחה (סרטן שד במשפחה לא מונע לחלוטין שימוש בגלולות אך מצריך מעקב רפואי צמוד וקפדני), מיגרנות (אפשר להשתמש בגלולות ללא אסטרוגן) ואם בגלל תופעות לוואי כמו מצבי רוח, פיגמנטציה (חריג), שיעור יתר (למי שיש נטיה), יובש בנרתיק.
אני ממליצה על שימוש בגלולות עבור מי שמקיימות יחסי מין ואינן מעשנות, יכולות ליטול גלולות מבחינה רפואית ושאינן יכולות או אינן רוצות להשתמש בהתקן תוך רחמי. "
תופעות לוואי של השימוש בגלולות: "מרבית תופעות הלוואי חולפות תוך שלושת החודשים הראשונים לשימוש בגלולות כמו למשל גודש בשדים, אגירת נוזלים בגוף, נפיחות בבטן, בחילות, דימומים קלים לא סדירים, כאבי ראש, יובש בנרתיק. אם התופעות לא חולפות, חוזרים לרופאה ומחליפים את סוג הגלולה. נהוג לקבל בפעם הראשונה מרשם לשלושה חודשים ואז יש לחזור לרופאה ולראות אם יש צורך להחליף.
תופעה חריגה שאינה קשורה לשלושת החודשים הראשונים: קרישי דם. מאפיין נשים עם היסטוריה משפחתית בנושא אך עישון וגיל מגבירים את הסיכון לקרישי דם. אם אישה שנוטלת גלולות חשה בכאב בשוק שלא חולף, קשיי נשימה שאינם קשורים לפעילות גופנית מאומצת או כאבי ראש שאינם חולפים עם כדור נגד כאב ראש, יש לפנות מיד לרופא.
מי שנוטלת גלולות ורוצה להפסיק, מומלץ לסיים את החפיסה שהתחילה עד סופה ואז לא להתחיל חפיסה חדשה."
+ התקן תוך רחמי: "אמצעי המניעה עליו אני ממליצה במיוחד הינו התקן תוך רחמי. בשנים האחרונות יצא לשוק התקן תוך רחמי לנשים לפני לידה ונערות בשם ג'נס. בניגוד למה שמקובל לחשוב, ההתקנים הינם בטוחים לשימוש וכאמור מומלצים אפילו לנערות, כמו כן ההתקן עשוי מפלסטיק והוא קטן ויעיל מאד. קיימים גם התקנים לנשים ואלה יכולים להישאר במקומם למשך 5 שנים. מאחר שההתקן אינו מצריך שום פעולה מצד האישה (לאחר ההתקנה אצל רופא הנשים) אין משהו שהאישה יכולה לעשות שייפגע בהגנה. ישנו אחוז מסוים של פליטות ספונטניות של ההתקן ולכן יש להיות מודעת לכך וכמובן ללכת לבדיקות תקופתיות אצל רופא/ת הנשים לראות שההתקן במקומו והכל תקין.
ההנחה המוטעית ביותר לגבי בריאות האישה ואמצעי מניעה היא לגבי התקן תוך רחמי, במיוחד התקן לנערות ונשים לפני לידה. ההנחה המוטעית היא שלא שמים התקן לפני לידה וזה מסתמך על התקנים מהעבר. נערות ונשים צעירות עדיין חוששות בגלל חוסר ידע בנושא."
+ קונדומים: "זהו אמצעי המניעה היחיד שמונע הן הריון והן את מרבית מחלות המין , זיהומים ודלקות, ולכן הוא חשוב במיוחד אם יש קשרים מיניים מזדמנים, אם נמצאים בתחילת קשר חדש או לנשים ונערות אשר אינן מעוניינות להשתמש בעצמן באמצעי מניעה. זו טעות לחשוב על קונדום כאמצעי מניעה זמני: קונדום בהחלט יכול להיות אמצעי מניעה קבוע אצל בני הזוג. לעיתים, לנשים חרדתיות, שנמצאות בלחץ מתמיד וחשש מפני הריון למרות שימוש בגלולות או אמצעי מניעה אחר ולמרות שהן עם בן זוג קבוע ואין חשש ממחלות מין, אני ממליצה לשלב שימוש בקונדום יחד עם גלולות וזאת על מנת שתוכלנה להירגע ולהנות מיחסי המין."
+ מדבקות הורמונליות: "למעשה אלו הן כמו גלולות משולבות (אסטרוגן ופרוגסטרון) ההורמונים שעל המדבקות חודרים לגוף דרך העור. מחליפים מדבקה אחת לשבוע במשך שלושה שבועות ואז עושים הפסקה לשבוע. מדבקות מומלצות לנשים שעלולות לשכוח לקחת גלולה. "
+ נובה רינג (טבעת): גם היא מהווה תחליף לגלולות. האישה מחדירה את הטבעת הגמישה שעליה יש הורמונים כמו בגלולות המשולבות (אסטרוגן ופרוגסטרון). ההורמונים נספגים ישירות לשחלות. זהו אמצעי מניעה נוח לשימוש אך אינו מתאים למי שאינה רוצה להחדיר לעצמה אצבעות לנרתיק. "

איך בוחרים אמצעי מניעה מתאימים?

אז חוץ מהמידע המצוין שסיפקה רונית, שימו לב לטיפ הכי חשוב שלה לפני הבחירה באמצעי מניעה: "לפני תחילת קיום יחסי מין או כשרוצים לשנות את אמצעי המניעה מסיבה כלשהי, מומלץ להתייעץ וללמוד אודות כל הסוגים האפשריים ורק אז להחליט מה מתאים לי כאישה או כנערה. הבעיה היא שבקופת החולים לרופאי ורופאות הנשים אין מספיק זמן ולא כולם מנדבים את המידע. כשאישה פונה ומבקשת גלולות, הם לרוב לא ירחיבו ויספרו על מגוון האפשרויות שעומדות בפני האישה. לכן, עדיף לומר כי באתי לשמוע על מגוון אמצעי המניעה והאפשרויות שעומדות בפניי ולא לבוא נעולות על סוג מסוים של אמצעי מניעה. בנוסף, ניתן לפנות לארגונים כמו דלת פתוחה ולדעת לבחור נכון ולקבל שם ייעוץ בחינם ותחת סודיות". לפרטים נוספים אודות ארגון דלת פתוחה הקליקו כאן.
אני מזמינה אתכן לחלוק את חוויות השימוש שלכן באמצעי מניעה בתגובות כדי שנוכל לספק כמה שיותר מידע זו לזו.

אז מה הסיפור עם דייזי?

אחת מדרכי המניעה הפופולאריות שאני שומעת עליהן לאחרונה היא "דייזי" ואני מודה שלא ידעתי מה לחשוב על זה. רונית עזרה לי לעשות קצת סדר בראש בנושא ולהבין שזה כנראה לא הפתרון עבורי: "דייזי מיועד לנשים עם וסת קבועה פחות או יותר. לא לנשים עם שחלות פוליציסטיות, לא לנשים עם מחזורים לא סדירים, לא לנשים שמקבלות הורמונים, לא לנשים עם תסמיני גיל המעבר.
בנוסף, על פי היצרן יש למדוד חום כל בוקר אחרי שינה רציפה של לפחות ארבע שעות. מדובר במד חום משוכלל שמסתמך רק על פרמטר אחד: מדידת חום ולפי זה הוא עושה סטטיסטיקות. למעשה, ניתן לעשות את זה עם מד חום רגיל בשילוב עם אפליקציה טובה (מזינים אליה את החום שנמדד) או עם טבלה פשוטה על דף ועפרון.
מאז הדייזי, פותח גם ה"טמפדרופ" שהוא מד חום מאד משוכלל שהולכים לישון איתו בלילה כצמד לזרוע והוא מנתר את חום הגוף הבסיסי ביותר בלילה ומשדר לאפליקציה. אבל הכי חשוב, אין במכשירים הללו דרך לבדוק גם את הריר הצווארי ועוד תחושות וסימנים גופניים כך שתמיד יהיה חסר מידע ולכן אני ממליצה מאד על סדנה של השיטה למודעות לפוריות עם מנחה מוסמכת שם לומדים להכיר את הגוף בצורה עמוקה והוליסטית, להבין את שלל הסימנים הגופניים והרגשיים, את המגמות, – במטרה לנהל את הכל בעצמך.
אין לי מספיק היכרות עם המכשיר ואינני יודעת להעיד על אמינותו. לדעתי האישית, המכשיר גם לא יכול לנבא שינויים במחזור שיכולים לקרות עקב לחץ נפשי, כעסים, חששות ופחדים או שינויים שחלים בעקבות מחלה או דיאטה קיצונית."

מה לשאול רופאת הנשים שלכן?

"אל תחששו לשאול: מהו מגוון אמצעי המניעה כולל יתרונות וחסרונות לכל אמצעי, מתי אסור להשתמש באמצעי מניעה מסוים, אם הפונה מעוניינת בהחדרת התקן תוך רחמי ניתן ורצוי לשאול כמה ניסיון יש לרופאה בהחדרת התקן לאישה/נערה, מה צריך להדאיג אותי אחרי שימוש באמצעי המניעה שבחרתי.
כל אחת מאיתנו שנכנסת לרופאת הנשים מביאה איתה מטען,סיפור אישי,ערכים ומנהגים, אופי וידע שונים ולכן, התחושות שלנו תהיינה שונות ומגוונות. לחלק מאיתנו זו הפעם הראשונה אצל רופאת נשים, חלק ניכוו בעבר, אחרות באות עם טראומה כזו או אחרת. חשוב מאד שנשתף את הרופאה בתחושות ובחששות שלנו על מנת שהיא תדע את הרגישויות השונות. חשוב לומר לה דברים כגון: אני חוששת, אני חרדה מהבדיקה, אני מאד נבוכה, אני רוצה שחברה/בן זוג/בת זוג תהייה נוכחת איתי, סף הכאב שלי נמוך, אני נפגעת אלימות מינית וכדומה.
מומלץ לבקר אצל רופאת הנשים אחת לחצי שנה אלא אם מתעוררת בעיה שמצריכה מענה דחוף.
אם הרופאה לא מספקת מענה, אפשר תמיד לפנות לדלת פתוחה או ל"לדעת לבחור נכון" או שאנחנו יכולות להיות אסרטיביות כדי לבקש מענה הולם/ להחליף רופאה."

כאבים בזמן קיום יחסי מין – הבעיה לא בכן!

עוד נושא שלא עוסקים בו מספיק כי לנו הנשים יש נטייה לקחת את האשמה על עצמנו, כמו תמיד. אם אנחנו לא רטובות מספיק – סימן שאנחנו פריג'דריות, אם כואב לנו בזמן המין סימן שאנחנו לא מספיק טובות במיטה וכו'. אני ממש מקווה שהפוסט הזה יינפץ את כל הקלישאות ויהפוך אתכן למודעות לכך שכל התחושות שלכן לגיטימיות ודורשות התייחסות – גישה שתוכלו להעביר לבן/בת הזוג שלכן, בין אם מדובר בפרנטר/ית קבוע למין ובין אם לא.
"נשים וצעירות רבות חוות כאבים בזמן חדירה בקיום יחסי מין. הסיבות לכאב יכולות להיות מגוונות: כיווץ לא רצוני של שרירי הנרתיק, יובש, חשש מהריון, חשש מהחדירה בגלל שזו פעם ראשונה, בגלל ניסיון מכאיב קודם או בגלל חוסר מוכנות נפשית, תסמונות שונות ועוד. תחילה על האישה לשאול את עצמה (עם יד על הלב): אני באמת רוצה לקיים יחסי מין? או: האם אני רוצה לקיים יחסים עם בן הזוג הספציפי? האם ההסכמה לקיים יחסים באה מתוך רצון חופשי ופנימי של או שנכנעתי ללחצים? מתוך השאלות הללו אפשר כבר להבין שיש קשר הדוק בין המצב הנפשי ותחושת הכאב בעת קיום יחסים. כלומר: אנחנו צריכות להקשיב לגוף שלנו ולנפש שלנו ולעשות את מה שטוב עבורנו.
אחד מהגורמים לכאב הוא חוסר רטיבות בנרתיק. כדי שאישה תהייה מאד רטובה דרוש זמן של גירוי עוד לפני החדירה. הכוונה היא לא לכמה דקות של ליטופים, נשיקות והלאה, חדירה – אלא לסדר גודל של כחצי שעת גירוי ללא חדירה. העדר רטיבות מעיד על כך שהגוף עדיין לא מוכן לחדירה. בנוסף, ייתכן שהאישה רטובה מספיק ויש חדירה ובמהלך החדירה הנרתיק מתייבש.
הנרתיק אינו בנוי ל"ביקור" מאד ארוך של הפין. בניגוד לסרטים הפורנוגרפיים שם מראים כביכול חדירה שנמשכת לעיתים חצי שעה, הנרתיק למעשה מתייבש אחרי כחמש שש דקות של חדירה. אם בן הזוג ממשיך בחדירה עוד ועוד מעל שש דקות, ומעל עשר דקות ויותר, הנרתיק מתייבש וזה כואב וגורם לשפשופים ברקמה העדינה של הנרתיק, לסדקים ברקמת העור, לכאבים ואף לדימומים. בסדקים שנוצרים מתיישבות פטריות. קיום יחסים נוספים כשרקמת העור משופשפת וסדוקה עלולה שוב לגרום לכאבים.
סיבה נוספת לכאבים היא זיהום או דלקת או פטריה. בכל מקרה של כאב בעת קיום יחסי מין, מומלץ לחדול מהחדירה ולפנות לרופאה לבדיקה ואם יש צורך אז גם לקבלת טיפול. אם מדובר במחלת מין, גם בן הזוג יצטרך לקבל טיפול.
כאב ויובש עלולים להיגרם גם בגלל אמצעי המניעה בו משתמשים, לכן יש לפנות לרופאה ולברר את הנושא ואם יש צורך ניתן להחליף אמצעי מניעה.
סיבות נוספות הן: וגיניזמוס (כיווץ שרירים לא רצוני בזמן החדירה), אנדומטריוזיס (מחלה כרונית, שמאופיינת בהימצאות מוקדי רקמת רירית רחם במקומות שונים בגוף, מחוץ לרחם ובין השאר עלולה לגרום לכאבים בעת חדירה בזמן קיום יחסי מין), ווסטיבולודיניה (תסמונת שגורמת לכאבים באזור בו יש בלוטות שנועדו לסכך את הנרתיק, בעת קיום יחסים עד כדי כך שיש נשים שנמנעות מיחסי מין.)
נשים אלו לעיתים לא מאובחנות כראוי. אם יש כאב בזמן יחסי מין, תמיד מומלץ לגשת לרופאה שקיבלתי עליה המלצות בנושא. יש ברשתות החברתיות קבוצות סגורות לנשים בנושאים בריאותיים שונים, שם ניתן לשאול ולהתייעץ ולקבל המלצות על רופאות שתתייחסנה לתלונות שלנו ושהן בעלות ניסיון רב בתחום.
אני כל כך מודה לרונית בנך על המידע יקר הערך שסיפקה לנו כאן ועל ההזדמנות ללמוד יותר על הנושא בעצמי ולהעביר את זה הלאה גם לכן!